פסק-דין בתיק ת"א 3495-03

1.         התובע יליד 10.11.1964 תבע את הנתבעים על נזק גוף בגין תאונת עבודה שאירעה ביום 29/12/02, לפי סעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין, נ"ח. הצדדים חולקים על החבות ועל הנזק. במועד התאונה היה התובע עצמאי. התאונה הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה, אך התובע תבע נכות כללית. התובע אושפז במשך 4 ימים כאשר הוא סובל משבר בצוואר, ירך ימין, שבר בשורש כף יד ימין ופריקה של אצבע 3 בכף יד ימין. התאונה קרתה בבית הנתבעים 1 ו-2 ברחוב האירוס בישוב עומר (להלן: "הבית"). התובע הוזמן לבית הנתבעים כאשר הבית היה בתהליכי בניה בשיטת "בנה ביתך". התובע הוזמן לצורך מתן הצעה או לצורך ביצוע עבודות בניה בתוך הבית. המדובר בבית צמוד קרקע בן 2 קומות, כאשר במפלס של הקומה השנייה נבנתה גלריה סביב חלל, בגובה 3 מטרים ממפלס הקרקע, שנבנה מבטון יצוק. אין מחלוקת לגבי הנפילה שהייתה בפני עדים. במועד אירוע התאונה הגלריה הייתה ללא מעקה בטיחות ולא מוגנת.

חבות - תיק עיקרי

2.         התאונה קרתה בטרם החל התובע את העבודה, כאשר הנתבע מס' 1 הראה לתובע את העבודה לביצוע. בעת שהם עמדו בגלריה התובע פסע אחורה ונפל מהגלריה. כאשר בשלב ראשון הוא מצליח לתפוס את השפה של הגלריה ואח"כ שמט את אחיזתו ונפל למטה. המרחק בין השפה של הגלריה לקרקע היה כ-3.3 מטרים, אך מאחר והתובע הצליח בשלב ראשון לתפוס את השפה, הגובה בפועל של הנפילה הוא המרחק בין הרצפה לבין רגליו.

            הצדדים חלוקים בשאלת החבות וגם בשאלת הרשלנות התורמת.

            הנתבעת מס' 3 ביטחה את הנתבעים וקבלני המשנה בביטוח עבודות קבלניות בהקשר לבניית מבנה מגורים צמוד קרקע בן 2 קומות ( מוצג ת/5).

            בחקירתו הנגדית הסביר התובע שהיה משוכנע שהיה צמוד לקיר ( עמ' 42 לפרוטוקול מיום 17.12.09). התובע הסביר שמול המקום הלא מגודר היה תיקון שצריך לעשות בנישה עם כיור ומטרת הסיור הייתה לתת הצעת מחיר. התובע טען שהגיע כ"פועל" אבל התובע גם הוכשר להיות מנהל עבודה ועסק בכך כשכיר ועצמאי וגם עבר קורס בבטיחות למנהלי עבודה בעבודות בנייה הנדסית ( מוצג נ/4).

            בא כוח הנתבעים בסיכומיו אינו חולק שלמועד התאונה החלל לא היה מגודר וכי התאונה התרחשה ( סעיפים 6-8 לסיכומי בא כוח הנתבעים, פרק 2.1; עדות הנתבע מס' 1 עמ' 71, מול שורה 22 לפרוטוקול מיום 17.12.09).

            הנתבעים שלחו הודעת צד שלישי כנגד צדדים שלישיים 2 ו-4, שהיו שותפים בשותפות אדריכלים, שהיא צד שלישי 1, והשותפות נתנה לנתבעים 1-2 שירותי אדריכלות  שכללו, בנוסף לתכנון הבית, גם פיקוח עליון על עבודות הבנייה. ב"כ הנתבעים טוען כי ההתקשרות גם כללה מתן הוראות והסברים למנהלי העבודה והמבצעים ופיקוח על התאמת העבודות לתוכניות. צד שלישי 5 ביטחה את האדריכלים באחריות מקצועית.

            בהמשך שמיעת התיק נמחקה השותפות שבינתיים התפרקה, צד שלישי 1, והתביעה התנהלה נגד השותפים (להלן: "האדריכלים") והמבטחת. מטעמים הקשורים לפירוק השותפות, הייצוג של צד שלישי 2, האדריכל רון פליישר, היה נפרד מייצוג צד שלישי 4, האדריכל מאירי יואב. ב"כ צד ג' 2 שלח הודעת צד רביעי נגד צד ג' 4 וחברת ביטוח הדר שהיא צד שלישי 5 (בהודעת הנתבעים - מ' ו'). כי נטען שהאדריכלים חילקו פרויקטים ביניהם והוא לא היה מעורב בפרויקט נשוא התביעה. גם נטען, כי צד שלישי 3 נשכר ביום 5.8.02, לתת שירותי פיקוח שכללו פיקוח על בניית הבית, פיקוח על ביצוע עבודות הבניה ע"י הקבלנים, הנחייתם, תיאום ביניהם, בקרה על עבודתם, הבטחת ביצוע תיקונים לעבודות והסדרת מסגרות בטיחותיות.

            צד שלישי 3, המפקח, טוען כי נשכר ע"י הנתבעים והיקף תפקידיו הוגדרו בהסכם שנחתם ביום 5.8.02 שנוסח והודפס ע"י הנתבע 1. ההסכם נועד להגדרת מערכת היחסים בין הצדדים ( עמ' 75 לפרוטוקול, מול שורות 4-7). התפקידים שהוטלו על צד שלישי 3 לא כללו אחריות על בטיחות בעת ביצוע הבניה ( מוצג נ/צג/1), דבר שאושר ע"י הנתבע מס' 1 ( עמ' 75 לפרוטוקול). ב"כ צד שלישי 3 טוען כי מי שלקח על עצמו להיות מנהל העבודה/מבצע הבניה היה הנתבע. על עמדה זו חוזרים גם ב"כ האדריכלים, עו"ד יקותיאלי (ב"כ האדריכל רון פליישר, צד שלישי 2) ועו"ד מנדה (ב"כ האדריכל יואב מאירי וחברת הביטוח הדר, צדדים ג' 4-5).

            עמדת ב"כ הנתבעים, עו"ד לירז, חולקת על כך. לטענתו, הנתבעים 1-2 או מי מהם לא היו "מבצע בנייה" במועד התאונה, שקרתה לאחר מינוי המפקח, רון שקד. עו"ד לירז אינו חולק על האפשרות שעד לשכירת שירותיו של צד שלישי 3, הנתבע מס' 1 אכן היה "מבצע הבנייה" ( עמ' 7 לסיכומיו). הנתבע מס' 1 למד הנדסאות בניין בתיכון. בקריירה שלו הקשר לבניה הצטמצם לפיקוח מוגבל בצבא ( עמ' 79 לפרוטוקול).

3.         בשלב ראשון אתייחס לשאלת החבות במערכת היחסים בין התובע לנתבעים, ובהמשך אבחן את השאלה האם מישהו אחר חב כלפי התובע, בהעדר תביעה ישירה של התובע, את מי מצדדים ג'/ד'.

            עמדת ב"כ התובע היא, שהתובע הוזמן לבית הנתבעים והנתבעים חבים כלפיו בחבות עלפי פי סעיפים 35-36 לפקנ"ז כבעלים בקרקע מחמת התרשלות בהבטחת מי שנמצא בגלריה בכך שהיא הייתה ללא גידור וללא מעקה. כמו כן, ב"כ התובע מעגנים את חבות הנתבע מס' 1 על פי תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח - 1988. על פי תקנה 1 לתקנות "מזמין העבודה" הוא "בעל הנכס". "מבצע הבנייה" הוא המזמין אלא אם כן הוא מינה "קבלן ראשי" ( תקנה 6 לתקנות). נטען ע"י ב"כ התובע, כי אין מחלוקת כי לא היה "קבלן ראשי" והיה זה הנתבע שהתקשר במישרין עם קבלני המשנה ( סעיף 3 לסיכומי עו"ד לאה טל).

            כאמור לעיל ( סעיף 2), ב"כ הנתבעים עו"ד לירז, אינו חולק שהמצב המשפטי שתואר ע"י עו"ד טל היה נכון בחלק מהזמן אך החבות לטענת עו"ד לירז עברה מהנתבע 1, לצד ג' 3, רון שקד, שנשכר על ידו כמפקח לפני התאונה.

            בהתייחס לטענת עו"ד שחר לזרוב, ב"כ צד ג' 3, כי מרשו נשכר למטלות מוגדרות בחוזה שאינן כוללות בטיחות ואינן כוללות לקיחת חבות על הבניה כ"מבצע בניה", משיב עו"ד לירז בסיכומיו, כי פרשנות חברו את החוזה אינה מוציאה את אחריות מרשו לקרות התאונה. כמו כן, היה זה מר שקד, גיסו של התובע, שהזמין את התובע לביצוע העבודה ולא הנתבע מס' 1. נטען גם שרון שקד הסכים בעדותו, כי נכח לדעת שהכשרתו של הנתבע מס' 1 איננה מספקת ללקיחת חלק פעיל בניהול הבניה בכלל והיכולת לראות את מלוא ההתחייבויות שנוטל עליו עצמו "מבצע הבניה" ( עמ' 104-105 לפרוטוקול מיום 27/1/10).

            ב"כ התובעים סבורים, כי הנתבע 1 איננו יכול להימנע מלקיחת אחריות ומעבר לטענת ההתרשלות, מפנה עו"ד לאה טל, ב"כ התובע, לסעיף 2.100 (קודם - 3.90) לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר תנאיו ואגרות), התש"ל - 1970, המחייבים את התקנת המעקה; להוראות סעיף 50 לפקודת הבטיחות בעבודה, נ"ח, והוראות תקנה 9 לתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה).

            ב"כ התובע גם מפנה לחקירת הנתבע מס' 1 שנטל חלק אקטיבי בתהליך הבניה ולא ניתן אך לראותו כבעלים פורמאליים של הקרקע בה בוצעה בניה לפי הזמנתו ( עמ' 75-77 לפרוטוקול מיום 17/12/09).

4.         אני לא מקבלת את העמדה שהנתבעים פטורים מכל חבות כלפי כל מי שנכנס בהסכמתם לאתר הבניה שהיה ביתם, שכן הראיות מצביעות על מעורבות בתהליך הבניה ברמה של פרטים ולא רק כמזמין שמותיר את כל התהליך לאנשי המקצוע. מהראיות ומטיעון בא כוחו, הנתבע מס' 1 לא היה מוכשר לנהל בניה בצד הפרקטי שכן הכלים שבידיו היו במקרה הטוב, לשיטתו, חסרים ולא מעודכנים - למד הנדסאי בנין בי"ב ו-י"ג, והוא לא השתמש בידע של השכלתו העל תיכונית ולא צבר ניסיון בתחום הבניה הזו במשך שנים רבות. השכחה של סוגיית הבטיחות בכלל ובחוזה עם מר שקד בפרט, מחזקת מסקנה זו ( עמ' 74 לפרוטוקול).

            הנתבע מס' 1 גם אינו יכול לטעון, כי לאחר שמינה את מר רון שקד כמפקח , הוא משך את ידו לחלוטין מהתערבות בבנייה, כפי שעלה מנסיבות התאונה. כי התובע עלה לגלריה כדי לבצע עבודה שהנתבע מס' 1 הנחה אותו לבצע. בנסיבות דומות הוטלה חבות גם על המזמין [ע"א 878/06 טרויהפט נ' עטיה (טרם פורסם, 4.1.09)(להלן: "עניין - עטיה")].